<h1>חוקות הדיינים סימנים רי"א—רי"ב</h1>
<h2>דף מז.</h2>
ערב קבלן דהיינו שמקבל המעות מן המלוה ונתן בידו של לוה דדינו הוא שיפרע ממי שירצה תחילה כמ"ש למעלה אם בא שמעון וערער על שדה א' שהיתה ביד הלוה אעפ"י שיש ללוה שדה אחרת ממה שיגבה את חובו אינו מעיד כדי להעמיד השדה ביד הלוה מפני שהערב רצונו הוא שיהי' ללוה שתים משום דשמא אותה קרקע שהיא ביד הלוה היא זיבורית ובע"ח יש לו לגבות מן הבינונית ויבא לגבות מהקרקע של הערב, אבל אם יש לו ג' שדות ללוה שכל א' הוא כנגד החוב שהוא ערב מצטרף עם אחר להעיד כדי להעמיד השדה ביד הלוה שהרי עכשיו אינו מתיירא שמא יחזור ויגבה ממנו משום דכיון שיש ג' קרקעות ביד הלוה אעפ"י שיגבה הא' מהם עדיין ישארו ביד הלוה שתים ולפיכך אין לו הנאה לערב כלל ולא הפסיד אם הקרקע השלישית תשאר ביד הלוה אם לאו ולפיכך הוא כשר להעיד עליה כדי להעמידה ביד הלוה כך מפו' בב"ב בפ' חזקת הבתים. ואם הוא ערב שאינו קבלן יכול להעיד על הלוה כיצד אם בא שמעון וערער על שדה אחת שהיתה ברשות ראובן שהיה חייב ממון לחבירו והיה לו ערב א' יכול להצטרף הערב עם עד אחר כדי להעיד על אותה שדה ולהעמידה ביד ראובן שהוא הלוה והוא שיש לו לראובן קרקע אחרת כנגד החוב שהוא ערב מפני שאם יבא המלוה לגבות מנכסי הלוה ימצא ממה שיפרע ממנו ולא יגבה מן הערב וכיון שכן הערב אינו מפסיד כלום אעפ"י שלא יעמידנו ביד ראובן שהוא הלוה כיון שיש לו קרקע אחרת בעד החוב שהוא ערב ואין חוששין דשמא יש ללוה בעלי חובות מוקדמין ולפיכך יוכל להעיד כך מפ' בב"ב בפ' חזקת הבתים.
